בת מרים ודוד כ"ץ. נולדה ביום ז' בטבת תש"ח (20.1.1948) בפולין ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת תש"ט. המשפחה השתקעה בקרית-מוצקין. חיה החלה ללמוד בבית-הספר היסודי "אחדות" וסיימה את המגמה הביולוגית בבית-הספר התיכון - שניהם בקרית-מוצקין.

חיה גויסה לצה"ל במחצית מארס 1966 ולאחר הטירונות הוצבה לחיל-חימוש. תחילה שירתה כפקידת יר"מ ולאחר שמפקדיה עמדו על יכולתה וכישוריה קידמוה בתפקידים ובדרגות. עקב הצטיינותה בעבודה קיבלה דרגת סמל ארבעה חודשים בלבד לאחר קבלת דרגת רב-טוראי. מפקדיה מצאוה "חרוצה ומסורה לעבודה, בעלת אופי נוח וחברותית. מסודרת, אחראית, ממושמעת, בעלת תפיסה בעבודה, יעילה בעבודתה ובעלת הישגים". בהגיע זמנה להשתחרר בחרה חיה להמשיך בשירות קבע. בתקופת שירותה נישאה לקצין בצבא הקבע ונולדו להם שתי בנות ובן. על שירותה בתקופות מלחמה הוענקו לחיה אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת יום הכיפורים ואות מבצע שלום הגליל.

ביום ב' בסיוון תשמ"ד (1.6.1984) נפלה רב-סמל ראשון חיה בעת שירותה והובאה למנוחת עולמים בבית-הקברות בצור-שלום. היא הניחה בעל, שתי בנות ובן, הורים ואח.

במכתב התנחומים למשפחה עמד מפקדה על תכונותיה וציין כי חיה "היתה במשך שנים רבות עמוד התווך במחלקת החימוש ביחידה, דאגה לגיבוש המחלקה ולאווירה טובה. ביצעה את עבודתה בשקט, במסירות ובנאמנות, דאגה לטפל בבעיותיהם של אנשי המחלקה והיתה האוזן הקשבת שלהם. גם בעת האחרונה, כאשר החמיר מצבה, התעניינה בנעשה ביחידה בכלל ובמחלקת החימוש בפרט. היתה זו חיה שעודדה את הסובבים אותה והשתדלה לגלות אופטימיות חרף מצבה".